מי אחראי לספאם

מי אחראי לספאם

מאת: יעל קלוגמן נכתב בתאריך: 05.01.2020

מי מאיתנו לא הוטרד על ידי ספאם שנשלח למייל או לנייד ומעמיס עוד על “רמת הרעש” שעמה אנו מתמודדים יום יום.

המחוקק ניסה לעזור וחוקק, בשנת 1993, תיקון לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982, שאוסר על “מפרסם” לשלוח לאדם “דבר פרסומת” (ספאם בלשוננו), בהודעת טקסט ((SMS, במייל וכדומה, ללא הסכמה מפורשת מראש ובכתב של מקבל דבר הפרסומת.

שיגור ספאם בניגוד להוראות החוק מהווה גם עבירה פלילית וגם מעשה-נזיקין אזרחי (עוולה), שניתן לתבוע בגינו פיצוי כספי.

גב’ מעיין חיים תבעה מחברת פולסים בע”מ פיצוי בסך 20,000 ₪ בשל כך שפולסים שלחה לנייד שלה 19 דברי פרסומת מבלי שמעיין נתנה לכך את הסכמתה. מעיין הגישה את התביעה נגד פולסים כיוון שבהודעות הספאם שקיבלה הופיעו לינקים שהובילו לאתרים של חב’ פולסים.

חב’ פולסים פנתה אל מעיין ומסרה לה, שלא היא שלחה אליה את הספאם, אלא חברה בשם פארמה עלית, לקוחה של פולסים, שמשתמשת במערכת המקוונת של פולסים כ”פלטפורמה” לשיגור דברי הפרסומת למוצריה. לאחר שקיבלה מידע זה, צירפה מעיין את חב’ פארמה כנתבעת נוספת בתביעתה, ואף קיבלה פסק דין כנגד פארמה, אך לא הצליחה לגבות מפארמה את הסכום שנפסק לזכותה, ולכן המשיכה בתביעתה כנגד חב’ פולסים.

חב’ פולסים טענה להגנתה, שאין למעיין עילת תביעה כנגדה, כיוון שלא היא שלחה את דברי הפרסומת, אלא חב’ פארמה עלית. חב’ פולסים משמשת רק פלטפורמה טכנולוגית עבור עסקים שונים, לשם משלוח מיילים והודעות SMS שלהם. אין לה שליטה בתוכן ההודעות ואף לא במאגר שמות הנמענים. דברי הספאם נשלחים אמנם באמצעות האתרים של פולסים, אך פולסים משמשת רק מעין “זרוע ארוכה” של העסקים שולחי ההודעות.

פולסים טענה שהאחריות לקיום הוראות חוק התקשורת בעניין קבלת הסכמתו של הנמען לקבל את דברי הפרסומת, מוטלת על העסק השולח – ובמקרה זה, על פארמה עלית – ולא על פולסים. עוד טענה פולסים שבהודעות שנשלחו מהאתרים שלה יש אפשרות לבצע “הסרה”, אך מעיין לא השתמשה באפשרות זו.

בית משפט השלום (תביעות קטנות) קיבל את תביעתה של מעיין. הוא דחה את הגנתה של חב’ פולסים בנימוק שההגדרה של “מפרסם” בחוק התקשורת כוללת גם “משווק”. בית המשפט קבע שבהעמדת האתרים שלה לשימוש חב’ פארמה עלית, פעלה חב’ פולסים כ”משווק”, ועל כן היא אחראית, על פי חוק התקשורת, למשלוח הספאם מהאתרים שלה אל מעיין.

חב’ פולסים ערערה לבית המשפט המחוזי, והוא קיבל את טיעוניה והפך את פסק הדין. בית המשפט המחוזי הסתמך בעיקר על ההסכם בין חב’ פולסים לבין חב’ פארמה. בהסכם זה נקבע שפארמה בלבד אחראית לתוכן של דברי הפרסום, והיא מצהירה שכל הנמענים נתנו הסכמתם למשלוח דברי הפרסום שלה אליהם. עוד נקבע בהסכם שפארמה היא שתישא באחריות לדיוור בלתי מורשה של ספאם. על פי דברים אלה קיבל בית המשפט המחוזי את טענתה של פולסים, שהיא משמשת רק פלטפורמה טכנולוגית לדיוור אלקטרוני על ידי פארמה, ואין לראות אותה כגוף ששלח את הספאם.

מעיין טענה שהלינקים שמצויינים בספאם שקיבלה הם כתובות של אתרי אינטרנט של חב’ פולסים, ועל כן יש לראותה כ”משווק”, אשר לפי חוק התקשורת נכלל בהגדרה של “מפרסם”, בסעיף שאוסר משלוח דברי פרסום ללא הסכמה מראש של הנמען. בפסק הדין נאמר שבלחיצה על הלינקים הללו אמנם מצויין בכותרת “פולסים מערכת דיוור אלקטרוני ו SMS”. לאחר מכן מופיע נוסח: “האם ברצונך להסיר את עצמך מרשימת התפוצה”?; ויש אפשרות ללחוץ : “כן” או “לא”. כפי שצויין, מעיין לא לחצה על אפשרות ההסרה. עוד קיבל בית המשפט המחוזי את טענותיה של חב’ פולסים, שבהודעות הספאם אין כל מען להתקשרות עם פולסים, וכן – שבעלת מאגר המידע עם רשימת הנמענים היא פארמה ולא פולסים.

*אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו”ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

מאמרים נוספים