רופא תעסוקתי מתמחה בביצוע בדיקות רפואיות לעובדים במטרה להעריך את מסוגלותם וכשירותם לתחילת או להמשך עבודה.
ביקור אצל רופא תעסוקתי, ניתן במסגרת קופת החולים או באופן פרטי.
ניתן להעריך את תפקידו של הרופא התעסוקתי בשלושה היבטים – מניעה (לדוג’ איתור מחלה במסגרת בדיקות תקופתיות), אבחון ותביעה לאובדן כושר עבודה.
מאמר זה יעסוק בשלב השני, שלב האבחון.
אבחון פציעה או מחלה, מתבצע לאחר אירוע של גילוי מחלה או פציעה. בשלב הזה הרופא התעסוקתי בוחן את מסוגלות העובד להמשיך ולעבוד במתכונת התעסוקתית הנוכחית, לרבות שעות העבודה, זמני ישיבה או עמידה ממשוכים, חשיפה לשמש, הרמת משאות וכיו”ב.
לאחר שלב האבחון והבדיקה, יערוך הרופא התעסוקתי חוו”ד רפואית בעניינו של העובד שתהא יפה לתביעה למוסד לביטוח לאומי, לתביעת פיצויים ולתביעה כלפי חברות הביטוח.
ייתכן ויאובחן אי כושר זמני, ייתכן ויאובחן אי כושר בדרגה מסוימת וייתכן ויאובחן אי כושר לצמיתות וכן, יערוך הרופא התעסוקתי בחוות דעתו המלצות שונות באשר לאופי העיסוק (מגבלות פיזיות מסוימות, היקף שעות העבודה וכו’).
כמו כן, בכוחו ליתן איסור העסקה זמני וכן, לקבוע או להגדיל אחוזי זכות שיוכרו לתביעה במוסד לביטוח לאומי.
המשמעות המשפטית של קביעותיו של הרופא התעסוקתי, ניכרות בדרישה לקבלת פיצויי פיטורין. ע”מ שעובד שכיר יוכל להתפטר בדין מפוטר, ללא חשש, עקב פגיעה במצבו הבריאותי, עליו להציג בפני המעסיק אישור של רופא תעסוקתי אודות המגבלות מהן סובל.
חשיבות נוספת לקביעתו של רופא התעסוקתי היא שמירה על מקום העבודה, בכפוף למגבלות אותן קבע הרופא.
במקרים כאלה, העובד שומר על מקום עבודתו, תחת אותם תנאי העסקה, ללא חשש מפיטורין.
תביעה לחברת הביטוח:
רוב הפוליסות המכסות אובדן כושר עבודה, מקנות פיצוי במקרה בו נקבעו לפחות 75% אובדן כושר והעובד אינו כשיר לעסוק ב”עיסוק סביר אחר” (עיסוק שיש לו זיקה לעיסוק הקודם והוא תואם את השכלתו, הכשרתו וניסיונו של העובד).
לפיכך, עובד שנקבע לו שיעור של 75% אובדן אי כושר מרופא תעסוקתי, יבדוק את הגדרת אובדן כושר עבודה בתנאי הפוליסה וככל שישנה התאמה, המבוטח יפנה לקבלת פיצוי מתגמולי הביטוח.
הניסיון מוכיח שבלא מעט מקרים, גם אז הפיצוי אינו וודאי, חברות הביטוח מפנות את המבוטח לרופא מטעמן, שבהרבה מקרים, קובע אחוזי נכות נמוכים יותר ובכך מסקלות את זכות המבוטח. כדי שפניה לבית המשפט תהיה אפקטיבית, יש להוכיח כיצד בא לידי ביטוי אי הכושר הנטען, כיצד הוא פוגעה הלכה למעשה ביכולתו של העובד.
נקודה נוספת וחשובה, לחלק מפוליסות הביטוח ניתן לרכוש נספח תעסוקתי מקצועי (לדוגמא: עו”ד שאיבד את יכולתו לעבוד במקצועו, יהיה זכאי לפיצוי חודשי וחב’ הביטוח לא תוכל להפנות אותו למקצוע דומה אחר). עד לא מזמן נספח זה היה זמין למקצועות “צווארון לבן” בלבד, אך בשנים האחרונות חלה מגמת הרחבה וכיום יש גם מקצועות “צווארון כחול” שניתן לרכוש עבורם נספח כזה.
תביעה לביטוח הלאומי:
יש לשים לב שקביעת אחוזי הנכות ע”י רופא תעסוקתי הם אינם אחוזי הנכות הכללית, אלא אחוזי נכות בגין אובדן כושר עבודה. הם יתווספו לרשימת הליקויים בתביעה לנכות כללית.
אם הנפגע קיבל אחוזי אי כושר בשיעור המזכה בקצבת נכות כללית, הוא יזומן לוועדה רפואית אם דרגת הנכות הכללית תעבור את הרף הקבוע בחוק, לנכות כללית, הנפגע יהיה זכאי לקצבה.
ייתכנו מקרים בהם קביעת הרופא התעסוקתי של המוסד לביטוח לאומי תעמוד בסתירה לקביעתו של הרופא מטעם הנפגע, ואז באפשרות הנפגע להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית.
הערכות למפגש עם הרופא התעסוקתי:
כאמור, הרופא התעסוקתי ממלא פונקציה חשובה. הוא הכתובת הראשונה אליה נפנה טרם הגשת תביעה לנכות כללית בביטוח הלאומי או לתביעה לפיצויים במסגרת פוליסה פרטית. מומחיותם היא בלעדית ולכן חשוב להיערך למפגש עם הרופא התעסוקתי.
על הטוען לפגיעה בכושר העבודה, לרכז את כל תיעוד המסמכים הרפואיים שברשותו והרלוונטיים לליקוי הפוגע. בבוא הרופא התעסוקתי לבחון את מצב הנפגע, הוא יעריך את מצבו אל מול סוג העבודה בה עובד הנפגע ולכן, איסוף מידע רלוונטי אודות תנאי העסקה והעבודה, חשובים גם הם.
לעיתים הרופא התעסוקתי לא יועל לבצע אבחנה מדויקת רק ע”ס המסמכים והיעוד שהוצג בפניו והעובד יידרש להגיע אף לבדיקה פיזית במרפאה.
Klugman-law.com
