- להתנהלות שלנו כנפגעים, לאחר אירוע שגרם לנזק גוף, יש משמעות קריטית והשלכות משמעותיות, עד כדי שעל פיהן תקום או תיפול תביעה.
- למילים שנאמר בבדיקות הרפואיות, חשיבות מכרעת לעניין גובה הפיצוי בהליכי תביעה בגין נזק גוף (לפי פק’ הנזיקין ולפי הפלת”ד).
- ההמלצה החד משמעית היא להיוועץ עם עו”ד המתמחה לעניין, מיד עם קרות האירוע הנזיקי ועוד בטרם יפנה הניזוק להתפנות לטיפול רפואי, כמובן, ככל שהדבר אפשרי.
- לעיתים, אנו טועים לחשוב שאמירה אחת ש”זרקנו” לרופא המטפל, או לפרדמיק – היא חסרת חשיבות, אך זוהי טעות קריטית שעלולה לעלות לכם בתביעה. התיעוד הרפואי בכלל והתיעוד האותנטי שסמוך לאירוע בפרט – הם בבסיס חומר הראיות בתיק ולכל מילה שנאמרה (או לא נאמרה) יש משמעות ולעיתים גורל התיק כולו או שווי הכספי, נמצאים שם במילים שנאמרו בזמן אמת.
- בעידן של היום, החשיפה לרשתות החברתיות וערוצי המדיה השונים היא בהישג יד. חשוב לוודא אילו תכנים אתם מעלים.
- לכולנו, היסטוריה רפואית (קודם לאירוע הנזק), שניתן להתרשם ממנה בנקל ע”י איסוף חומר רפואי בכלל המרפאות השונות בהן טופל הנפגע. הסתרת מידע רלוונטי ישפיע על אמינות הניזוק ועל שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לפסוק את הפיצוי הראוי.
דוגמאות מהפרקטיקה היומיומית –
לקוחה הגיעה למשרדנו לאחר אירוע נזיקי, בו נפגעה מעמוד חשמל ברחוב ונחבלה בפניה. עם הגעתה למיון ובטרם פנתה ליעוץ משפטי, נשאלה ע”י הרופא במיון אודות האירוע וסיפרה: “חציתי במעבר חציה, לא יודעת מה קרה, הרגשתי סחרחורת ונתקעתי בעמוד.”
תביעתה לחברת הביטוח נדחתה, כיוון שהפוליסה מחריגה אירוע של סחרחורת.
משרדנו הגיש תביעה לביהמ”ש, לאחר איסוף רקורד רפואי וחייב את חברת הביטוח להכיר באירוע כביטוחי. אך אין ספק שציון המילה “סחרחורת” הביא, קודם כל , לדחייה.
מקרה נוסף – לקוח פנה למשרד לאחר תאונת דרכים ופגיעה בפלג גופו התחתון. הלקוח, הצטייד בחומר הרפואי שאסף, בהפניות הרבות וכן נשאל ע”י צוות המשרד אודות היסטוריה רפואית קודמת: “אף פעם לא היה לי דבר כזה, זו פעם ראשונה”. במקביל, נאסף תיקו הרפואי. לאחר קבלת התיק הרפואי, התברר שללקוח היסטוריה ענפה בתחום האורולוגי. התביעה הותאמה לחומר הרפואי, קודם לתאונה ובית המשפט הביע את שביעות רצונו מתחשיב הנזק הריאלי שהוגש בעניינו וחייב את הנתבעת במלוא גובה הפיצוי הנדרש.
דוגמא נוספת – ת”א 10509-02-18 פלוני נ’ רז את שחר יזמות עסקית בע”מ ואח’ (פורסם בנבו) – שם, הגיש התובע תביעה נזיקית נגד המעסיקה ותביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים בו טופל. התובע העריך את נזקיו בסך 14,000,000 ₪! במסגרת חקירת עדים בבית המשפט, התגלה שהתובע עבר תאונת דרכים 7 חודשים קודם לכן ועוד התברר שקיים אודותיו רישום לגבי קשיים נפשיים משמעותיים עוד לפני תאונת הדרכים (עקב פטירת בני משפחה). למידע זה השפעה משמעותית לעניין הערכת הנכות. ביהמ”ש קיבל את התביעה כנגד המעסיקה, אך התביעה נגד בית החולים נדחתה כליל. בסופו של יום, קיבל התובע פיצוי בסך 325,000 ₪ בלבד.
ועוד מקרה לדוגמא – בהליך ייצוג נתבעת בתיק של נשיכת כלב, נתבעה הלקוחה לשלם פיצוי בסך חצי מיליון ₪ בגין נכות נפשית ואורתופדית. חקירה קצרה ברשתות החברתיות אורח חיים של התובעת שאינו תואם את טענותיה וכך,
עוד בטרם התבררה התביעה בבית המשפט, הסכימה התובעת להתפשר על פיצוי כספי כולל בסך 25 אלף ₪ בלבד.
אם כן, למידע שתמסרו או שלא תמסרו, טרם היוועצות משפטית – השפעות רחבות, שתוכלו לחסוך בצעד פשוט אחד בלבד.
klugman-law.com
