מאת: יעל קלוגמןפורסם בתאריך

“עליך לחיות עם השכן שאלוהים שלח לך ולא עם השכן שהיית רוצה בו” [פתגם רוסי]

מרבית תושבי המושבים מבקשים ליהנות מחיי קהילה נעימים שכל כך מתבקשים בישוב קטן.

מצד שני, שכיחים הם סכסוכי-שכנים שמייצרים טינה ורוח רעה, אשר עלולים לפגוע בנועם החיים במושב. נושאי מחלוקת האופייניים לסכסוכים כאלה הם: רעש, גבולות, השלכת פסולת/לכלוך.

עדינה ויוסי הם גימלאים חביבים, אוהבי מוסיקה קלסית. ילדיהם בגרו ועזבו את הבית, והם מבקשים אך שקט ושלווה. כשעדינה פורטת לעיתים על הפסנתר, היא סוגרת את החלונות, לבל תפריע נגינתה לשכנים. בחצרם יושבים בני הזוג לקרוא ספר או להתבונן בשקיעה. מעולם אינם משמיעים מוסיקה בחצר, ואף אינם מדברים שם בנייד.

שכניהם הצמודים, רננה וסער, הם אנשים עליזים ומלאי אנרגיה, הורים לתאומים שמשרתים בצבא. המשפחה אוהבת לבלות בחצר הבית, כשהמנגל עובד שעות נוספות, הבירה קרה ושופעת, והמוסיקה קולחת. הם מרבים לארח, לרבות את חבריהם הרעשנים של התאומים-החיילים. האורחים מנהלים בחצר שיח קולני, בד בבד עם המוסיקה, והכל מתחת לחלונותיהם של עדינה ויוסי.

שתי המשפחות מודעות לקיומו של החוק למניעת מפגעים, התשכ”א – 1961, ושל התקנות על פיו, אשר מגבילים הקמת רעש על פי שעות היממה, אזורי מגורים, עוצמת הרעש וכיוצ”ב. רננה וסער טוענים שהם שומרים על שקט בין השעות 2 – 4 אחה”צ, ושהרעש שהם מקימים אינו חורג ממגבלות החוק, כך שאינם עוברים על החוק. לעומתם טוענים עדינה ויוסי שהרעשים הללו, בתדירות יומיומית, גורמים להם סבל קשה מנשוא, שאינם יכולים לעמוד בו.

כמו בבדיחה הידועה – שניהם צודקים. במצב כזה צריך אולי לא לחפש את הצדק או את החוק, אלא לחפש פתרון ביחסים הדדיים שיש בהם פתיחות והקשבה, באופן שכל אחד מהשכנים יוכל לשים עצמו במקומו של שכנו ולהתבונן בעניין מנקודת מבטו. נראה שזו הדרך הטובה ביותר להגיע לפתרון ששניהם יוכלו לחיות עמו.    

במקרים כאלה ודומים (למשל, סכסוך על גבולות הנכסים), ניתן להסתייע במרכז הגישור ודיאלוג בקהילה – עמק חפר [09-8987631].

השלכת פסולת/ לכלוך היא עניין שונה. איש לא יטען שהוא נהנה מלכלוך ועל כן יש לו זכות לפזר לכלוך ופסולת, לרבות בחצר שכנו ואף סמוך לפח האשפה (מחוץ לפח).

ככל שהשלכת הפסולת או הלכלוך פולשת לחצר שכנה, הרי זה מטרד שמהווה עוולה אזרחית, לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בגין מטרד כזה ניתן להגיש תביעה לבית המשפט, אך הסכמה עם השכן תמיד עדיפה על כך.

אם מדובר בהשלכת פסולת או לכלוך בשטח ציבורי – מניעת לכלוך מוסדרת, ברמה הכלל מדינתית, בחוק שמירת הניקיון, התשמ”ד – 1984 ובתקנות על פיו, וברמה המקומית –  בחוקי עזר. ניתן להפעיל אכיפה (פקחים, תלונה במשטרה) כנגד מי שמפזר לכלוך בשטח ציבורי, אך נראה שהדרך שתשפיע יותר היא לחץ חברתי. בקהילה שמגנה באופן ברור ונחרץ פיזור לכלוך או פסולת, ואשר חבריה אינם מתעלמים אלא דורשים מהמלכלך לחדול ואף לנקות, יש סיכוי שהתופעה המכוערת תחדל או לפחות תצטמצם.