המרוץ למקלט
כשמצב רפואי קודם פוגש תחזוקה לקויה
בשעת אזעקה, מופעלת המערכת הפרה סימפתטית במערכת העצבים וגורמת בבת אחת לשינויים רבים הנשלטים בגוף באופן בלתי רצוני. ריצה מהירה למרחב המוגן משדרת מצוקה במערכת העצבים ומציתה מנגנונים שונים בגוף. עבור עשרות אלפי ישראלים המתמודדים עם מחלות כרוניות – כמו טרשת נפוצה, פרקינסון או הפרעות בשיווי המשקל (ורטיגו) – השניות הללו הן שדה מוקשים רפואי ופיזי.
אנו עדים למספר הולך וגדל של אנשים שנפצעו בדרך למקלט שמשייכים את הנפילה למצבם הרפואי, אבל האמת המשפטית עשויה להיות הפוכה לגמרי ואף להצדיק פיצוי בנזקי גוף וייתכן אף משמעותי.
המפגש בין הניורולוגיה לבין פקודת הנזיקין
בואו ניקח מקרה קלאסי, אדם הסובל מטרשת נפוצה – המחלה עלולה לגרום לשיבושים בהולכה העצבית, מה שמתבטא לעיתים בסחרחורת פתאומית בעיקר בשינויי תנוחה או בחולשת שרירים בעת מאמץ. כשאדם כזה קם בבהלה מאזעקה באמצע הלילה, מערכת שיווי המשקל שלו נמצאת בנחיתות.
אך האם בהכרח אדם כזה, שרץ ונפל בדרכו למרחב מוגן, נפל בגלל מצבו הרפואי, או שאולי הדרך למרחב המוגן הייתה חשוכה או שהיה בה מכשול?
נניח שועד הבית הזניח את תאורת החירום או השאיר אופניים במסדרון או שבמרחב הציבורי היה מטרד בטיחותי שהרשות המקומית הזניחה ולא טיפלה בו ואותו חולה ידוע בטרשת נפוצה קם, הסתחרר הלך מהר למרחב המוגן ונפל, האם הטענה לפיה המצב הרפואי הוא שגרם לאיבוד שיווי המשקל או לנפילה היא היא הסיבה הנכונה? זו כמובן שאלה רטורית.
על הגורם האחראי בשטחו חלה האחריות לצפות שבין דיירי הבניין ישנם גם מי שסובלים ממוגבלות, שעבורם כל מכשול קטן הוא סכנת חיים.
מי "המזיק" בסיטואציה כזו?
בזקי גוף בזמן חירום, נבחן את כל מקרה לגופו ובהתאם לשני מסלולים מרכזיים:
הפואנטה שחשוב להבין
אל תמהרו לקבוע ש"זה בגלל המלחמה", המציאות המשפטית מורכבת יותר. המלחמה היא רק הרקע. לעיתים ייתכן שהנזק נגרם בגלל שילוב של מצב רפואי רגיש לבין רשלנות של גורם כלשהו שלא הכין את המרחב לזמן אמת והדבר מקים עילת תביעה בנזיקין מול הגורם האחראי על התחזוקה.
נפגעתם בדרך למרחב המוגן? אל תניחו שמדובר ב"חוסר מזל". יכול להיות שהמצב הרפואי שלכם, שבגללו אתם חוששים שאין לכם קייס, הוא דווקא המפתח להוכחת הנזק הכבד שנגרם לכם.
